זָעַף

זָעַף(b. h.; cmp. זָעַם) to be excited, troubled, serious.Part. act. זוֹעֵף; f. זוֹעֶפֶת, pl. זוֹעֲפוֹת, Part. pass. זָעוּף; f. זְעוּפָה; pl. זְעוּפוֹת. Pesik. R. s. 21 פנים זוע׳ (a. זעו׳) serious (commanding) countenance. Pesik. Baḥod. p. 110a>; Yalk. Ex. 286 פנים זו׳, contrad. to בינוניות indifferent, מסבירות inviting, kind countenance.